מהפכת הקשב - סקירה וסיכום

פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, וטוויטר הם לא מוצרים חינמים - המוצר הוא אתם, ואתם משלמים עם הזמן שלכם.

אחת מהבעיות הגדולות ביותר בדורנו היא ההשפעה של הסמרטפונים ורשתות חברתיות על החברה שלנו. בעבר אנשים היו מרוכזים בחיים שלהם - ולא היו מחוברים לכל העולם, ולחדשות כל דקה בחייהם. ההשלכות של רשתות חברתיות וסמרטפונים משפיעה בהמון מימדים על האוכולוסיה, והעולם כבר לא בנוי מאותם ערכים שהובילו אותו בשנות ה2000.

לכל דבר יש מחיר - אז מה המחיר של לגלול כ3 שעות ביום?
המחיר הוא בזבוז החיים שלכם. המחיר הוא לדפוק לעצמכם את היכולת להתרכז בצורה עמוקה. המוח מאומן כל יום לקבל מידע ל7 שניות ואז לזרוק אותו לפח. המחיר הוא להשוות את עצמכם לאחרים - אבל לא לחיים האמיתיים שלהם, אלא לגרסא מזוייפת שבא נראה שהחיים של כולם בנויים ממסעדות יוקרה וטיסות לחול.

בספרו מהפכת הקשב - מיכה גודמן אומנם לא מספר על דברים שלא שמעתם בעבר, אך היכולת שלו להסביר נושאים מורכבים בצורה פשוטה גורמת לספר הזה להיות קריאה קלילה, משמעותית ומהנה. במציאות של היום הספר מהפכת הקשב רלוונטי לכולנו. שתיהיה קריאה מהנה ומועילה. לחסרי הזמן שבנינו - מצורף סיכום של הספר.

סיכום הספר

כמו שתעשיית המזון משפיעה על הגוף שלנו , כך תעשיית תשומת הלב מעצבת את התודעה שלנו. קאל ניופורט הבחין שבעבר היו לכולנו במהלך היום דקות שבהן שהינו לבדנו עם המחשבות והתחושות שלנו.

הרגעים שבין הרגעים.

אדם לוחץ על כפתור וממתין שהמעלית תגיע , מה הוא עושה בנתיים?

אשה מכינה לעצמה כוס קפה וממתינה למים שירתחו. מה היא עושה בנתיים?

אדם ששותף כלים נשאל מה אתה עושה?

שותף כלים.

איפה המחשבות שלך? בשטיפת הכלים.

בעבר הלא רחוק היום שלנו היה מלא ברגעים כאלה , רגעים שבהם שהינו עם המחשבות והרגשות שלנו.

אבל אז הגיע הטלפון החכם. הרגעים שבין הרגעים נעלמו מחיינו. ילד בן שבע עם טלפון בכיס מחזיק בגישה ליותר ידע מהרמבם , ניטשה, איינשטיין וניוטון ביחד. כשיש אינפלציה של ידע , צריך מישהו שימיין עבורנו את הידע , ואת זה עושים האלגוריתמים. אלא שהאלגוריתמים שעושים את זה לא ממיינים את הידע באופן שמשרת את האמת, אחא באופן שמשרת את תעשיית תשומת הלב.

ולכן הידע עובר פרסונלזציה וכולא את כולנו בבועות של אינפורמציה שמותאמות לנו באופן אישי.

אנשים מרגישים שכאשר הם נכנסים לדף הפייסבוק שלהם הם נחשפים לעולם. הם לא תמיד יודעים ומבינים שהעולם הזה הוא פשוט העולם שלהם. כשאדם משוטט ברחבי הרשת באמצעות גוגל הוא מרגיש כמי שחורג מעבר לעולם המצומצם שלו. הוא לא תמיד יודע שפעמים רבות הוא פשוט הולך וננעל בעולם הפרטי שלו.

החיים קורים בהווה , וכשהתודעה לא נמצאת בהווה , היא למעשה לא נמצאת במקום שבו נמצאים החיים.

לאן נעלמו החיים שלי? במערב מחנכים להשגיות ולא לנוכחות. מאוד קל לתאגידי תשומת הלב לשאוב מאיתנו משאב יקר , מפני שאנחנו לא מייחסים לו שום ערך.

מכל הרגשות שלנו, זעם הוא הכי ויראלי. ומי מנצל את התופעה הזאת? תעשיית תשומת הלב. האלגוריתם מזהה פוסטים שיש בהם זעם , ומדרג אותם גבוה יותר. התוצאה: אנחנו חשופים למנות יומיומיות רבות מאוד של זעם.

האם שמתם לב שבשנים האחרונות כולם מאוד כועסים? המאמץ הטכנולוגי לחבר בין בני אדם, דווקא מרחיק אותם.

בפשטות : אם יש קשר מוכח בין קשב לבין אושר , הרי עולם שיש בו פחות קשב הוא עולם שיש בו פחות אושר. הסמרטפונים שלנו הם מכונה ששואבת מאיתנו את הקשב. כלומר, מכונה ששואבת מאיתנו מנות של אושר.

טכנולוגיה היא עסקה ולא קדמה.
כדי להתפתח רגשית , אדם צריך חיבור אינטימי לאנשים אחרים.

בנוסף, הם אנשים צריכים להיות קשובים לעצמם ולרגע שבו הם נמצאים. שגשוג רגשי תלוי גם בפיתוח במיומנות הכפולה של להיות לבד ולהיות ביחד. כמו ריקוד פנימי שצריך להתאמן בו. אלא שמערכת היחסים לא בריאה עם טכנולוגיה משבשת את הקצה ואת הצעדים, ומותירה על רחבת הריקודים אנשים שחשים שעמום שהם עם עצמם , וחרדה חברתית כשהם עם אחרים.

מי שמנסה לברוח מתחושות כואבות יגלה שהן ממשיכות לרדוף אחריו. החיים הטכנולוגים הם מרדף בלתי פוסק אחר אישורים. אין בהם הפסקות. אנחנו הופכים לסוכני מכירות של התדמית שלנו.

הטכנולוגיה פערה פער בינינו לבין עצמנו , ובכל הנחיתה מהלומה על איכות החיים הרגשית שלנו. החיים ברשתות חברתיות מרעילים את המערכת הרגשית שלנו. אושר לא מגיע מכך שאנחנו מעצבים את העולם אלא שהעולם מעצב אותנו. החשיפה הדיגיטלית פוגעת בקשב האנושי, ומכיוון שקשב הוא תנאי לאושר , הפגיעה בתשומת הלב היא פגיעה באושר. הרשתות החברתיות מחברות אנשים לאנשים אחרים , אל משאירות אותם בתחושה שהם לבד. בחיים בעולם הדיגיטלי מחלישים את היכולת של אדם לשמוח בחלקו ומפתים אותו להשוות את חייו לחיים של אחרים או לחיים המדומיינים של עצמו.

כמו שהמפעל המזון המהיר הובילה להשמנת יתר, כך בם מהפכת הידע המהיר הובילה להשמנת יתר של הידע. כמו שהשמנת יתר גורמת למחלות גופניות, כל הצפת התודעה גורמת למחלות נפשיות. אנחנו לא בשליטה על התודעה שלנו ואנחנו לא מודעים לכך.

מכיוון שעבור תאגידים שמנסים לגנוב את תשומת הלב שלנו, יעד הקצה אינינו הטלפון , אלא התודעה שלנו, אז ממש כמו שמתקפות סייבר שוטלות וירוסים במחשבים שלנו, כך גם מתקפות על תשומת הלב שוטלטת וירוסים בתודעה שלנו.

אנשים מחפשים קבוצה להשתייך אליה - ומוצאים אותה בשבטים דיגיטליים מלאי זעם פוליטי מגבש ומאחד. הבדידות אינה מנוגדת לשבטיות אלא מגבירה אותה. אנחנו הדיגיטלי הבודד מעניק לאני הדיגיטלי תחושה של השתייכות. מכיוון שעבור תאגידים שמנסים לגנוב את תשומת הלב שלנו, יעד הקצה אינינו הטלפון , אלא התודעה שלנו, אז ממש כמו שמתקפות סייבר שוטלות וירוסים במחשבים שלנו, כך גם מתקפות על תשומת הלב שוטלטת וירוסים בתודעה שלנו.
בני אדם זקוקים לקשרים חיים, מלאים, ועשירים כאלו שמתרחשים במסגרות קהילתיות חיות, פיזיות בשיח פנים אל פנים.

טיפים

• בכל יום יהיו פרקים של זמן , שכל אחד מהם נמשך לפחות שעה, שהטלפון כבוי.
• בכל שבוע יהיה לפחות חצי יום ללא טכנולוגיה.
• אלה יהיו יחידות זמן שבהן הרעשים הדיגיטליים משתתקים, הפיתויים הווירטואליים מסולקים , כל הקשב של האדם מופנה למקום שהוא נמצא בו, לרגע שהוא נמצא בו ולאדם שהוא נמצא איתו.
• מרחב - בכל חלל יהיה אזור נקי מטכנולוגיה.